בקיעת שיניים היא שלב טבעי בהתפתחות התינוק, אך היא מלווה באמונות רווחות רבות. חום, שלשול, הפרעות שינה, בכי ואפילו נזלת מיוחסים לא פעם לבקיעת שיניים, אף שהופעתם באותה תקופה אינה מעידה בהכרח שהשיניים הן הסיבה.
מתי מתחילה בקיעת השיניים?
אצל רוב התינוקות השן הראשונה בוקעת במהלך השנה הראשונה, לרוב סביב גיל 6 חודשים, אך יש שונות טבעית גדולה בין תינוקות: אצל חלקם היא בוקעת לפני גיל 4 חודשים, ואצל אחרים אחרי גיל שנה.
בדרך כלל החותכות הקדמיות הן הראשונות לבקוע, ובקיעת שיני החלב נמשכת בהדרגה עד גיל שנתיים עד שלוש בקירוב.
לכן איחור בבקיעת השן הראשונה בהשוואה לתינוק אחר אינו מעיד כשלעצמו על בעיה.
אילו תסמינים עשויים ללוות את בקיעת השיניים?
בקיעת שיניים עשויה לעבור ללא תסמינים בולטים, וכשהם מופיעים הם לרוב קלים וזמניים.
בין התסמינים שאפשר להבחין בהם:
ריור מוגבר
הריור עשוי להיות בולט יותר בתקופה הזו.
רצון לנשוך וללעוס
התינוק מחפש חפצים להכניס לפה וללחוץ עליהם בחניכיים, והלחץ הזה עשוי להקל על אי-הנוחות.
רגישות או נפיחות קלה בחניכיים
האזור שממנו עתידה לבקוע השן עשוי להיראות אדום או רגיש יותר.
אי-נוחות או עצבנות קלה
התינוק עשוי להיות חסר מנוחה מהרגיל לפרק זמן קצר סביב בקיעת השן.
גירוי בעור סביב הפה
ריור מוגבר ומגע מתמשך שלו בעור עלולים לגרום לאדמומיות או לפריחה קלה סביב הפה והסנטר.
ומה לגבי חום?
מהאמונות הרווחות ביותר היא שבקיעת שיניים גורמת לחום.
תקופת בקיעת השיניים עשויה להתלוות לעלייה קלה בטמפרטורת הגוף בתוך הטווח התקין, אך הראיות אינן תומכות בכך שבקיעת שיניים גורמת לחום ממשי.
לכן, אם חום התינוק מגיע ל38°C ומעלה, מוטב שלא לפרש אותו אוטומטית כ«בגלל השיניים», במיוחד אם מתלווים אליו תסמינים נוספים או שהתינוק נראה חולה.
זו נקודה חשובה: ייחוס החום לבקיעת שיניים עלול לעכב גילוי של סיבה אחרת, כמו זיהום ויראלי או חיידקי.
האם בקיעת שיניים גורמת לשלשול?
אין ראיות טובות לכך שבקיעת שיניים גורמת לשלשול.
שלשול עשוי להופיע במקביל לתקופת בקיעת השיניים, אך הופעה בו-זמנית אינה מעידה שאחד גרם לשני. לכן שלשול חוזר או מתמשך — במיוחד בליווי הקאות, חום, ירידה בכמות השתן או סימני התייבשות — מצריך הערכה בהתאם למצב התינוק ולגילו.
גם נזלת, תחלואה חוזרת או בכי חזק אינם תסמינים שיש לפרש אוטומטית כבקיעת שיניים.
כיצד מקלים על אי-הנוחות?
ברוב המקרים התינוק אינו זקוק לטיפול, ואפשר להיעזר באמצעים פשוטים ובטוחים:
- עיסוי עדין של החניכיים באצבע נקייה.
- מתן נשכן המתאים לגיל התינוק.
- אפשר לקרר את הנשכן במקרר, אך לא מומלץ להקפיא אותו עד שיהיה קשה מאוד.
- אם התינוק סובל מכאב ברור, אפשר להתייעץ עם הרופאה לגבי הצורך במשכך המתאים לגילו ולמשקלו.
לא מומלץ להשתמש בג'ל לבקיעת שיניים המכיל benzocaine אצל תינוקות, וכן האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים אינה ממליצה על שרשראות ענבר או שרשראות לבקיעת שיניים: אין ראיות ליעילותן, ואילו סכנת החנק או החניקה קיימת.
מתי לא אומרים «זה בטח מהשיניים»?
אם התינוק סובל מחום ממשי, שלשול מתמשך, הקאות, רדימות בולטת, בכי חזק או חריג, קושי בנשימה, ירידה בהנקה או בשתייה, או שהוא נראה חולה באופן כללי, חשוב לא להניח שהסיבה היא בקיעת שיניים, ולהעריך את המצב לפי גיל התינוק והתסמינים הנלווים.
לסיכום
בקיעת שיניים היא שלב טבעי, ותסמיניה לרוב מוגבלים: ריור מוגבר, רצון ללעוס, רגישות בחניכיים ואי-נוחות קלה.
ואילו חום ממשי, שלשול, בכי חזק או תסמיני מחלה ברורים אינם חלק טבעי מבקיעת שיניים.
העובדה ששן בדרכה לבקוע אינה אומרת שכל מה שקורה לתינוק באותה תקופה נובע ממנה.